לאהובים שאינם: ״למען יהיה שמו הטוב וזכרו חי אתנו״ (אדר היקר, פרק א) החיסרון שלנו מהקרובים אלינו שנפטרו ואינם, מלווה אותנו כל השנה, ובשולח…
לאהובים שאינם: ״למען יהיה שמו הטוב וזכרו חי אתנו״ (אדר היקר, פרק א) החיסרון שלנו מהקרובים אלינו שנפטרו ואינם, מלווה אותנו כל השנה, ובשולחן החג, מתעצם הגעגוע. זו יכולה להיות ברכה של אבא, נוכחות של אמא, צחוק של אח, של אחות או של ילד אהוב שהחג מעצים את חסרונם. כשכתב הרב על חותנו האדר״ת לאחר פטירתו, הוא ביקש לספר על אישיותו ומעשיו כדי שדמותו תמשיך לעודד ולרומם, כפי שעשתה הקרבה אליו בחייו. בע״ה כולנו נתכנס לשולחנות החג, ועימנו גם ההיעדר שאנו או שאחרים שאיתנו בשולחן נושאים. כדאי ונכון להתייחס להיעדר הזה מתוך עוצמה - לספר סיפור שאנחנו אוהבים לזכור, להכין מאכל שאהבו או הכינו, לשיר שיר שמזכיר, לתת ג…