בסתיו 1942, כשהנאצים החלו בחיסול יהודי אוקראינה, אסתר סטרמר קיבלה החלטה: היא לא תיתן למשפחה שלה ללכת למוות. במקום להיכנע לגזירה, אסתר, יל…
בסתיו 1942, כשהנאצים החלו בחיסול יהודי אוקראינה, אסתר סטרמר קיבלה החלטה: היא לא תיתן למשפחה שלה ללכת למוות. במקום להיכנע לגזירה, אסתר, ילדיה ומספר משפחות נוספות ירדו למקום שאיש לא חשב לחפש בו – עמוק בבטן האדמה: תחילה הם הסתתרו במערת "ורטבה", אך כשהגסטפו פשט על המקום באפריל 1943, השורדים חמקו עמוק יותר לתוך נקי המערה והצליחו להתחמק. בהמשך התרחבו לקבוצה של 38 איש - מפעוט בן שנתיים ועד לסבתא בת 75. משם הם עברו למחבוא מבודד וקשה עוד יותר לגישה: מערת "נקיק הכומר". הם שהו 344 ימים רצופים מתחת לאדמה, מבלי לראות אור שמש אפילו פעם אחת ובסך הכל מעל 500 ימים של הישרדות בתנאים תת-קרקעיים קיצוניים בסופם…